מה למדתי בקניית הבית הראשון שלי

אלבי בואבנג קונה את ביתה הראשון - ולוקחת אותנו לנסיעה! להתעדכן בתהליך שלה, מה צעד ראשון ל מְמַמֵן ל מגיש הצעה ו (סוף סוף!) סוגרים.

אם עקבת אחריך המסע שלי משכיר לבעל בית, בטח שמעת אותי אומר יותר מפעם אחת שאתה לא יודע מה שאתה לא יודע. יש הרבה שהתאמצנו אליהם שמעולם לא התממשו, ומצד שני, פגשנו מכשולים שלא היה לנו מושג אפילו לצפות להם. אלו שיעורים שעכשיו אני יכול לחלוק עם חברים, משפחה ועוקבים, אבל מעל הכל, אלו שיעורים שאנחנו יכולים לשאת איתנו ובסופו של דבר להעביר לבת שלנו. המשך לקרוא כדי ללמוד מה הלוואי שידעתי לפני תחילת התהליך הזה.

מציאת המתווך המתאים היא המפתח

בראש התהליך הזה, לא ידענו כמה אנשים יהיו מעורבים, אבל ידענו בוודאות שאנחנו צריכים מתווך. היינו צריכים (ורצינו) מישהו שימליץ עלינו, יהיה כנה איתנו וילמד אותנו בכל הקשור לקניית בית. מכיוון שזו הייתה הפעם הראשונה שלנו שקנינו בית, היינו צריכים לעבוד עם מישהו שיהיה מומחה לאורך התהליך הזה. רציתי גם מישהו שלא רק ראה בזה קשר עסקה. אחרי הכל, זה היה מישהו שיכיר את כל הפעולות הפנימיות של חיינו, מהכספים שלנו ועד לכתובת שלנו (בסופו של דבר).

לאחר עבודה עם המתווך שלנו,

ג'סי פלייק, אני אפילו יותר אסיר תודה על מה שהיא עשתה עבורנו. מלבד המומחיות שלה, היא גם נתנה לנו נחמה. הצלחנו לנהל איתה שיחות גלויות, לסמוך עליה עם הלייקים והלאים שלנו, ולפנות אליה במהלך כמה מהחלקים המטרידים ביותר בתהליך.

קנייה בזמן שחור זה מלחיץ

בעלי ואני עובדים קשה, ומאמינים שהעבודה הקשה שלנו מעניקה הרבה זכויות יתר שאולי לא יהיו לאחרים. אנו מודים בכך. אבל זה העניין... אנחנו עדיין שני בני דור המילניום השחורים באמריקה של המאה ה-21. רכישת בית בעיצומה של התעוררות זכויות האזרח גרמה לנו להיות מודעים מאוד לפערים כלכליים שאולי אחרת לא חשבנו עליהם. בנוסף לדאגה כיצד יראו המלווים את התיק הפיננסי שלנו, מצאנו את עצמנו גם תוהים בעצבנות האם המוכרים יראו או לא להיות קשובים להצעות שלנו, לסוג השכנים שיהיו לנו בשכונה החדשה שלנו, וההכללה של מחוזות בית הספר שאנו שוקלים עבורנו בַּת.

היסטוריית החיפושים שלנו בגוגל הייתה מלאה בביטויים כמו, "אוכלוסייה שחורה ב (שם השכונה)..." וחיפושי חדשות אחר אזורים מסוימים כדי לאמוד את התגובה במהלך הפגנות קיץ 2020. כמה מהשיחות הכנות ביותר שניהלנו עם המתווך שלנו כללו שאלה לגבי המבנה הדמוגרפי והגיוון של כל שכונה שחשבנו עליה. הרבה בתים נשללו במהירות מכיוון שהם היו ממוקמים באזורים שלא היו ידועים בפרוגרסיביות שלהם.

קָשׁוּר: כיצד שיטות נדל"ן פגעו באופן מערכתי באמריקאים שחורים

באופן מעניין (ואולי לטובתנו, למרבה הצער), קנינו גם במהלך מגיפה, אז המתווך שלנו הלך לכל התערוכות בתור מיופה הכוח שלנו. לכן, מוכרים, סוכני רישום ותושבים מקומיים ראו אותה (אישה לבנה) הרבה לפני שראו אותנו. כשסוף סוף באנו להסתכל על בית - הבית שקנינו - לקח לנו עוד 30 דקות לפני שנסענו ברחבי בשכונה כדי לראות כמה נוח נרגיש שם כמשפחה שחורה, נזהרים לא להיראות "חשודים" תוך כדי השכבה של הארץ. מצד אחד, פשוט עשינו את בדיקת הנאותות שלנו עבור הבית הפוטנציאלי החדש שלנו, אבל יש להודות, ההשלכות הגזעיות היו גם בראש מעיינינו באופן לא נוח.

כרטיס הדיווח הפיסקאלי שלך הוא יותר מסתם כסף ואשראי

אחת הדאגות הגדולות ביותר שלנו שנכנסו לתהליך הזה הייתה האם הכספים שלנו "מספיקים" כדי שנהיה בעלי בתים או לא. לא בדיוק כימתנו איך "מספיק" ייראה, אבל רכישת בית תהיה כנראה העסקה הפיננסית הגדולה ביותר שנבצע. האם היה לנו מספיק חסכונות? האם היה לנו מספיק מזומן בהישג יד? האם האשראי שלנו היה מספיק טוב? האם הספיקנו? (אזהרת ספוילר: היינו.)

היינו די והותר, לא בגלל שנשטפנו במזומן או שהיו לנו 800 ציוני אשראי, אלא בגלל שכרטיסי הדוחות הכספיים שלנו הם הרבה יותר מגוונים ממה שחשבנו. אמנם היה לנו גם היתרון של שימוש ב-a הלוואה VA, מבחינה הוליסטית, היו הרבה גורמים שגרמו לנו להיות מוכנים הרבה יותר ממה שציפינו: מצב תעסוקה, היסטוריית תעסוקה, ניקוד אשראי, יחס חוב לאשראי, יתרת חיסכון, מזומן און יד. כל זה היה חשוב על הנייר והתוצאה הסופית הייתה הסכום של כל הגורמים הללו, לא אחד על פני השני.

קָשׁוּר: הסוגים הפופולריים ביותר של הלוואות דירות

בעלי עובד במה שייחשב כעבודה "מסורתית", שמקבלת משכורת ממעסיק, בעוד אני יוצרת תוכן במשרה מלאה. עבור אנשים מסוימים, הדינמיקה הזו תיראה כמו חיסרון או אתגר פוטנציאלי לרכישת בית, אבל עבורנו, זה לא היה כך. האמת היא, לו היינו ממשיכים לחכות למה שנחשב למצב כלכלי "מושלם", לעולם לא היינו קונים את הבית שלנו. במקום זאת, עשינו את העבודה על הכספים שלנו והצלחנו לצאת למסע רכישת בית שפגש אותנו במקום שבו היינו מבחינה כלכלית.

בדיקות לא מרגשות, אבל הן לא חייבות להיות מפחידות

חלק אחד בתהליך שתמיד שמענו עליו היה בְּדִיקָה תהליך - אבל זה לא אומר שבאמת ידענו מה זה כרוך או למה לצפות. כל מה שידענו על תהליך הבדיקה היו סיפורי הזוועה ששמענו על מה שבדיקה תגלה או מה שיכול לעלות מאוחר יותר אם מישהו ידלג על אחד.

זה לא החלק הכי מרגש בתהליך רכישת הבית, אבל זה באמת לא היה הכי מפחיד; ולמען האמת, זה היה די מאיר. למדנו כל כך הרבה על הבית שבסופו של דבר קנינו, ממשימות פשוטות שנצטרך להתמודד עם עבודות תחזוקה גדולות יותר של הבית שידרשו את תשומת הלב שלנו בסופו של דבר. הצלחנו לקבל החלטה בביטחון לגבי הבית שלנו, אבל כל הפרטים מדוח הבדיקה שלנו עזרו גם לתעדף את רשימת המטלות של בעל הבית שלנו עכשיו כשאנחנו גרים כאן.

בשורה התחתונה: בדיקה יסודית + מפקח אינפורמטיבי = מינימום הפתעות בטווח הארוך.

להיות בעל בית בפעם הראשונה זה כמו להיות הורה בפעם הראשונה

אני זוכרת כשבעלי ואני ציפינו לתינוקת שלנו. לכולם הייתה דעה למה לצפות והציעו לנו כל מיני עצות... רובן הכינו אותנו לגרוע מכל. כך היה גם כשמדובר בקניית בית. אמנם לא שיתפנו עם יותר מדי אנשים שאנחנו קונים, אבל כל מה ששמענו עד לנקודה זו תיאר את כל מה שיכול להשתבש במהלך תהליך הרכישה.

רוב האמיתות הקשות ששמענו עליהן מעולם לא התגשמו. חווית קניית הבית שלנו, בדיוק כמו ההורות שלנו, הייתה ייחודית לנו. וזה לא אומר שזה לא היה בלי האתגרים שלו... הם פשוט לא היו האתגרים שמישהו העלה אי פעם. לסיכום: אין שתי חוויות זהות, אז אני שמח שלא התעיפנו מכל החוויות השליליות ששמענו עליהן.

קנה את הבית שאתה רוצה, לא רק את הבית שאתה צריך

מתחילת התהליך הזה היה לנו רשימה של רצונות, צרכים וחובה... חלק גדול מהם היה השיא של חיי השכרה. ראינו הרבה בתים שהיו מספקים את הדרישות הבסיסיות שלנו - גודל, מחיר, מיקום וכו' - אבל הם לא בדיוק גרמו ללב שלנו לשיר. הם היו תועלתניים בשוגג והיה סיכוי קטן שהם יהיו הבית שלנו לנצח - הם לא היו הבית שרצינו.

אמנם עבור חלקם החיפוש אינו מהנה, אך עבורנו זה היה נחוץ כי לא נטינו להתיישב. אמנם אין דבר כזה הבית "המושלם" (אפילו בנייה חדשה מגיעה עם פשרות), ידענו שעם קצת סבלנות, נמצא את האחד המושלם עבורו לָנוּ. זה אומר במיוחד לקחת את הזמן שלנו לעבור את החיפוש ולא להאיץ בתהליך. הסתכלנו על כל בית מבעד לעדשה כיצד הוא ישפיע על איכות החיים שלנו (כמה עבודה ידרוש הבית הזה? האם נוכל לעצב ולקשט לפי טעמנו?). גם אחרי שהצענו הצעה על בית ולא קיבלנו אותה, לא התייאשנו. ידענו שהבית שמיועד לנו יתגלה... וזה קרה.

ערכו רשימה, בדקו אותה פעמיים... והיצמדו אליה

זוכרים את רשימת הרצונות, הצרכים והחובה שלי? הרשימה הזו לא הייתה רק רשימה לשם הרשימה (ותאמינו לי, אני אוהב רשימה טובה!). רשימה זו הייתה גם המדריך שלנו. המתווך שלנו דבק בזה ואנחנו דבקנו בזה. בכל פעם שמצאנו את עצמנו מזילים ריר על ממתקי עיניים מנדל"ן, הרשימה הזו החזירה אותנו למציאות ועזרה לנו להבחין באילו בתים שווים את הזמן שלנו. הצלנו עשרות בתים שאהבנו, אבל מזה, אולי רק חצי סמן את הקופסאות ברשימה שלנו.

היו מעט מאוד גורמים שהיינו מוכנים להתפשר עליהם, אבל היו לנו כמה נסיבות שיהפכו גורמים מסוימים לנסבלים. למשל, לא רצינו בית ישן; עם זאת, היינו מוכנים לשקול בתים עד גיל מסוים אם, נניח, דו"ח הבדיקה לא חשף דגלים אדומים או שדרוגים מסוימים נעשו על ידי קבלן מורשה. העובדה שיש לנו את נקודת ההתייחסות הזו לכל הדברים באמת מנעה מאיתנו להסיח את דעתנו, ואני לא יכול שלא לחשוב על זה זה תרם למה שהיה תהליך קנייה קצר מהרגיל - או לפחות קצר ממה שאנשים הזהירו אותנו מפניו.

ממש בראש המסע, המתווך שלנו אמר לנו שהחוויה צריכה לגרום לנו להרגיש 80% התרגשות ו-20% עצבנות. גם כשהמשכנו לנווט בחלקים היותר לא טעימים של התהליך, האחוזים האלה מעולם לא התהפכו עבורנו. האם הם זזו לפעמים? בטוח! במשך זמן מה בסוף, זה בהחלט היה יותר התרגשות של 60/40 לעומת עצבנות, אבל גם אז, יש מעט מאוד שהיינו עושים אחרת. עם זאת, לאחר שהתנסינו ברכישת הבית הראשון שלנו, העניקה לנו השכלה חדשה של כל דבר, מענייני כסף ועד עיצוב פנים. עברנו את התהליך בעיניים פקוחות לרווחה, למרות הבורות הקודמת שלנו לגבי בעלות על הבית. לקחנו כל רגע, קיטלגנו מחשבתית כל פרט כי ידענו שכל השיעורים הללו יהיו בהמשך ותמיד לטובתנו.

כעת, הצלחנו לקפוץ ישר לעצב, לשפץ ולהתמקם בבית שלנו, אבל רק בגלל הלקחים שלמדנו במהלך התהליך. עשינו מלאי של כל מה שעברנו כדי להגיע לאן שאנחנו נמצאים והכל השתלם. אמנם יש הרבה דברים לעשות שהם לא רק החלקים היפים, אבל המסע שלנו אפשר לנו להתכונן למה שיבוא לאחר יום סגירה. כעת, לאחר שקניית הבית הסתיימה, ניתן להתחיל בבניית הבית!

עקוב אחר House Beautiful ב אינסטגרם.